מבוא

עוזי נבון ומכרים הם אחת התופעות הגדולות בארץ בתחום המוסיקה, שהתפתחו בחיפה בתקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות. הם היו הלהקה הגדולה ביותר (12 נגנים בבסיסה) שהצליחה לשלב בין עשרות סגנונות, למלא מועדונים ברחבי הארץ ולסחוף אחריה גל מעריצים רב שהעלה אותם לדרגת קאלט. כמו הרבה להקות בארץ, הם אמנם לא הצליחו לשרוד זמן ממושך, אך הותירו אחריהם שירים מצויינים שהפכו לקלאסיקות והיוו השראה ליוצרים ישראלים רבים.

תחילת המסע

עוזי נבון היה מוסיקאי חובב שהחל לנגן בפסנתר בגיל 6. הוא החל לכתוב שירים ועיבודים כבר בילדותו בחיפה. בשנות העשרה לחייו החל נבון להביע עניין רב במוסיקת הרוק והפופ שתפסה תאוצה מעבר לים; בז'אנרים כמו "רוק'נ'רול", "גאראג'", "ריתם אנד בלוז"; וכמו כן בגל האלקטרוני החדש מצרפת ("ספייס-אייג'") – כך החל לנגן במה שהיה אז נדיר בתחומי המדינה – מקלדת-סינתסייזר. בתקופה זו גם חבר ללהקות שונות, ביניהן "נערי הוופל" בתקופת התיכון, ו"אגדה צברית" בעת שרותו בנח"ל, ובו בזמן בנה את ארסנל השירים הפרטי שלו. בתחילת שנות העשרים לחייו. הוא אותר על ידי זאב (זאביק) אבן חן – אימפרסריו נחשב לאותם זמנים, כששמע אותו מנגן בפסנתר ושר באופן מקרי בפונדק קטן בנמל חיפה. זאביק, אף הוא יליד חיפה, שעמד מאחורי הפקות גרנדיוזיות וניהל בדרנים רבים באותם זמנים (הזמרת שושנה ברדלס, כוכבי הפורנוגרפיה "דבש בומביי" ופייר "בון-בון" דומיניק, כוכב הקולנוע "קאובוי ג'אז" ועוד) לא היסס ברעיון לצרף אמן חדש לחסותו. נבון סיפר לו על חלומו לנגן ולהופיע עם יחידת נשיפה גדולה, עם להקת קצב וזמרות חינניות, ומעל הכל – ליצור מימד חדש של צליל. הוא השמיע באוזניו את שלושת השירים שהספיק לכתוב עד אותה העת- "כיצד אוכל לכבוש ליבך", "לא אוותר על עצמי" ו"עוד קצת". תגובתו של זאביק לשירים הייתה נלהבת, והוא ראה בחזיונו את הפוטנציאל הפרסומי והשיווקי ברעיונות שהוזכרו. מהיותו משורר חובב בעצמו, מסר לידיו של נבון שיר שכתב להלחנה כמעין אודישן. כעבור שבוע מפגישתם הראשונה התראו שוב השניים בסטודיו קטן בעיר התחתית, שם השמיע נבון באוזניו את השיר "להיות לך לכוכב" – השיר הראשון שהוקלט במסגרת הפרוייקט. אחרי התייעצות קצרה עם חברים למקצוע, החליט אבן חן "לתפור" את הפרוייקט. תחילה הוא אסף את אחד עשר הנגנים שהיוו את להקת "המכרים". בעקבות היותו מקושר לאמנים רבים מעיסוקיו בתחום הבידור, הדבר לא התמהמה – אם כי נגנים רבים התחלפו בשלבים הראשונים של בניית ההרכב.
סמואל אלבין היה ה"מכר" הראשון – מתופף חסר מעצורים שהגיע לישראל כמתנדב בקיבוץ. הוא ונבון החלו את דרכם המשותפת כבר בלהקת "אגדה צברית", אך מאז פירוקה ועד חבירתו ל"מכרים" לא ניגנו עוד ביחד. אוריה מוש התגלה לזאביק בנמל חיפה. הוא היה רקדן ונגן קונגוס בצוות בידור שליווה הפלגות נופש לאירופה בספינה "תענוגות הקישון". פייר "בון-בון" דומיניק, כוכב שאותו ניהל זאביק, ונגן באס-גיטרה מחונן, הוזמן במיוחד מצרפת והוא ליווה את המכרים בהופעות והקלטות בראשית דרכם- אך זה נאלץ לשוב לארצו לטובת לימודי המחשב. את הנגן השני – מרטין פייר, הוא הזמין מהונגריה, ולמרות שזה הגיע עם כלי שגוי (קונטרה-באס) הוא השתלב במהרה ונתן ללהקה את המצע החלקלק בגרוב שליווה אותה לכל שארית פעילותה.
ציון צנעני – הגיטריסט הפרוע של המכרים, ילד רחוב שגדל בשכונת התקווה בתל אביב. זאביק היה חבר קרוב של משפחתו, והוא החליט להוציא אותו מחיי הדוחק, להעמיד אותו על דרך הישר ולהפוך אותו לכוכב רוק בלהקת המכרים. לימים התגלה בו גם צד רך, כשכתב כמה מהשירים הנוגים יותר של ההרכב- ביניהם "מוסיקה" ו"בערבות".
יוסי כץ היה נגן הקלידים הראשון של המכרים, אף הוא מוסיקאי מחונן שהפליג לנגן גם בסקסופון – הוא נאלץ לעזוב את ההרכב בתקופת שירותו הצבאי בחיל האוויר ואותו החליף איתן וקס – אחד מבני חסותו הראשונים של זאביק שהיה ידוע עד כה בכינוי "דבש בומביי" ככוכב הפורנו העברי הראשון. כשרונו המופלא בנגינת קלידים נודע, למעשה, רק כשנערכו החיפושים אחר מחליף לכץ.
זמרות הליווי של עוזי השתנו והתגוונו לאורך שנות הפעילות – ליליאן גדסי ואנט פינקלשטיין, יוצאות להקת חיל התותחנים היוו את יחידת הקולות והריקוד לזמן הממושך ביותר. כמותן היו אינגריד (אינגריד וובסט) – זמרת אופרה מצליחה מגרמניה, גם היא כסמואל הגיעה לארץ כמתנדבת בקיבוץ ושרה בעברית תקופה ארוכה מבלי לדעת את השפה (!), נורית (נורית טופז) – דוגמנית ירחונים מסוגננת שהיתה אלמונית בתור זמרת עד צירופה למכרים, נעמי (נעמי זוהר) – ילדת פרחים שובה לבבות.
גם יחידת ה,,בראס" של המכרים, שמנתה ארבעה נשפנים, השתנתה באופן רדיקלי במהלך שנות עבודתה: הספיקו לעבור בה החצוצרנים נתן חיימון, לאון מקליין, גורג'י סומבול, מיכאל אברם, יונה פיצרנדולף, ג'קסון פרס וגיורא צפחת, הסכסופוניסטים מכס דב נורדהיימר (לימים – מכס דב נורדהיימר מוחמד אור שמש), זלמן הירש, פסח חנוכה (אף הוא בן חסותו של זאביק, כוכב קולנוע שנודע גם בכינויו "קאובוי ג'אז") ועקיבא שוורץ, הטרומבוניסטים צבי באר, יעקב שלונסקי, אהר'לה וולף ומני לכיש ועוד.

העלייה והפריצה

משנאסף, התחיל ההרכב להתאמן ולהופיע. כהרף עין סחף הוא את הקהל בצפון הארץ, והעיתונות הגדירה אותם "הסנסציה מחיפה". הצלחת הבזק עוררה את תיאבונו של זאביק לגדול ולהתרחב. ההפקה מרובת המשתתפים והכלים דרשה גב כלכלי, והוא החל לחפש אחר ספונסרים גדולים. הוא נתקל בחברת התמרוקים והתרופות "זך", שהסתמן כי שמו את ליבם על התופעה מזה זמן. לאחר משא ומתן נחתם חוזה לפיו זך תממן את כל הוצאות ההקלטה והתפעול של הלהקה, ובתמורה חברי הלהקה יהפכו לפניה החדשות של חברת זך, בתור דרך "לקנות" את קהל הצעירים הישראלי.
תוך חודשים ספורים החלו המכרים בהקלטות, ובמקביל השתתפו באינספור פרסומות מצולמות ותשדירי שירות של "זך" למוצרים כגון "די קרחת" – תכשיר נגד התקרחות, סיגריית הבריאות "עגורן", השקתם הראשונה של תרופות מחו"ל – פרוזאק, ריטלין ועוד. מכירותיהם של זך גאו על גלי ההצלחה של עוזי והמכרים, ואף אלו מצידם הפכו לשם דבר בישראל, על אף שהיו מבקרים רבים שגידפו את ההשתתפות השכיחה בפרסומות. הם אפילו נטלו חלק בפסטיבל הזמר העברי עם השיר "לך גאה", אך סולקו מהאירוע לצמיתות לאחר שנבון הדליק "צינגלה" בזמן החזרות.

הנפילה

כשנתיים מתחילת העבודה הסתיימו הקלטות החומר לאלבום ראשון. זאביק ו"זך" יצאו במסע יחסי ציבור גדול שבמהלכו כבשו הסינגלים "לא אוותר על עצמי", "היא לא שם" ו"עוד קצת" את מצעדי הפזמונים ברדיו. לרוע המזל, בזמנים אלה פקד את הארץ מיתון קשה, דבר שגרם לבכירים ב"זך" לעשות קיצוץ בעובדים ובחומרי גלם וסגירת מחצית ממעבדותיהם בחו"ל. לא עבר זמן רב עד שהקיצוצים החלו לפגוע בציבור, שעד אותה העת היה צורך את מרבית מוצרי ההיגיינה והבריאות של "זך". "שערוריית האסבסט" של סוף שנות השבעים, בה נפגעו עשרות תינוקות ונפטרו שלושה, היתה הקש ששבר את גב הגמל. "זך" נפלה בחובות הפיצויים ונאלצה לפשוט רגל, ואיתה נגנז אלבום הבכורה לפני שהגיע לייצור המוני. חברי הלהקה שזוהו עד כה עם החברה לא יכלו לשוב לאור הזרקורים, והם התפצלו ונעלמו כלא היו.

מה עשיתי בשביל עוזי והמכרים

כשמצאתי בבית הוריי את התקליט של המכרים, חזר אליי גל של נוסטלגיה. הקשבתי לו עוד שם, בפטיפון הישן שלי מימי נערותי, וגם בימים שלאחר מכן בביתי. נדהמתי לגלות שאף אחד ממכרי לא זוכר את הלהקה! עקב כך עשיתי מאמצים ליצור קשר עם זאביק, שמאז המשיך את דרכו בעסקים מסוגים אחרים, אך לא חזר לנהל אמנים. באישורו קיבלתי הזדמנות פז לפתוח את עמוד ה"מייספייס" הראשון לעוזי נבון ומכרים, כמעין מחווה ללהקה הזאת שכל כך אהבתי פעם. נעזרתי בבני דניאל כדי להקליט שיר אחד מהתקליט על המחשב – "עוד קצת". למרבה הפלא השיר קיבל תגובות נלהבות והשמעות מרובות, ואפילו שבו לשדר אותו ברדיו!

הוצאה מחדש ואיחוד הלהקה

חברת התקליטים "אנובה רקורדס", שעם אמניה נמנות להקות אלתרנטיביות מחליטה להרים את הכפפה ולהוציא את האלבום מחדש היום, בישראל של 2010. היא שמה את ידיה על הסלילים המקוריים ומשיקה את השירים ע"ג תקליט לשמירה על הגרסא המקורית, וע"ג דיסק בעריכה דיגיטלית. לשמחתנו הרבה, עוזי נבון והמכרים אף הם מחליטים שהגיע הזמן לאחד את הלהקה, ויוצאים למסע הופעות נוסף כדי לקדם את הפעם הראשונה שאלבומם יוצא להמונים. אתם מוזמנים "להקליק" על לוח ההופעות הקרובות, ולהגיע לראות את עוזי והמכרים במלוא הדרם במועדוני ריקודים ברחבי הארץ.

"הסנסציה מחיפה" חוזרת!!!

עדנה רושר גבע





תגובות

  1. ארנון כותב:

    חברת זך הייתה פורצת דרך.. מישהו יודע מה איתם היום? היו שמועות שהם חברו ל"טבע" אחרי כל התקריות שהיו בסוף הסבנטיז

  2. מלכה כותב:

    כל הכבוד על השימוש בתאריך העברי!
    דברו עברית – והבראתם!

  3. RASAGI כותב:

    רותי פוקס ולהקתו.
    התרצו להמשיך ולהתפתח באותו הכיוון אשמח להציע לשתף ולהשתתף ויש הרבה מה !
    בן 24 עם ראש בן הנוסטלגים באיזור במסע חיפוש אחר ימי ופסטיבלי הקצב , שלא נדבר על התקופה !
    למענה אנושי :
    שגיא – 0522-580386
    הרבה במשותף והרבה על מה לדבר – באמת ובתמים.
    ואיחולי חברים .. אתם על הכיפאק .
    נתראה באינדי נגב

  4. מאניה דיפרסיה כותב:

    היינו בהופעה, היה ענק!, קנינו את הדיסק, נשמע מצויין!, נכנסנו לאתר, נקרענו מצחוק!, ואז ראינו את הביוגראפיה וחשבנו… "זה אמיתי?"
    אולי אצא אידיוט בשביל שאר הלהקה אבל אשאל זאת בעצמי: "הכל אמיתי בביוגראפיה?"

  5. נורית אלקלעי כותב:

    לא מיודדת אני עם המדיה הממוחשבת, אך ארצה לומר כי רטטים עזים אחזו בי לרגל סיבוב ההופעות הבא עלינו לטובה.
    זאב אבן חן פנוי?

  6. אוריה גפן כותב:

    נשארו אצלי חפיסות של הסיגריות "עגורן" מהזמן ההוא
    אכן חברת "זך" הייתה חברת התרופות המובילה בעת ההיא והובילה הרבה מימונים לכל מיני פרויקטים אז…
    ישנו גם אוסף של בולים וטלכרטים למעוניינים

  7. לי כותב:

    לא שמעתי עליכם בחיים עד שידיד לקח אותי להופעה "המופע הגדול בתבל" והיה ממש כיף!! מוסיק מעולה והמופע אכן הרגיש כמופע הגדול בתבל.תודה

  8. רונית ב. כותב:

    הייתי היום בהופעה שלכם בצוללת ונדהמתי לחלוטין.
    איך ייתכן שאדם בן כ 65 נראה בן 20, שברנו את הראש אני וחברים.

    מישהו אמר לי שאתה מחקה את עוזי פוקס, אבל לו היה שיער מקורזל, לא ?

    הפרסומות שלכם היו סופניותתתתתת,
    ההורים שלי לא זוכרים אותן בדיוק, והתפלאנו קצת על הפרוזאק,
    זכרנו שהוא הומצא בשנות ה 80', לא ייאמן הפרסומות התמימות של אז
    עם ההנפה הזו של המוצר אל מול עיני הצרכן.

    אתם גדוליםםםםםם
    ובעיניי חייבים לפרסם מוצרים. חייבים !!

    מי שאר השחקנים בפרסומות? חברי הלהקה ?

    בכל מקרה – המוזיקה כייפית ואיטית כמו שצריך, והמימד ההומוריסטי סופני.

  9. איצקו כותב:

    מה?! הסולן הוא בן 65? אין מצב! ראיתי את ההופעה. אני דורש לאמת את הביוגרפיה ע"י הצגת ת.ז.
    אהה וכמובן שהיתה הופעה פצצה! כיף אדיר, חוויה מרטיטה חושים.

  10. ענת כותב:

    ראיתי את עוזי במופע באוזן השלישית לפני כמה ימים. נהנתי מאוד! לא יאמן שהוא בגיל כזה.כל הכבוד, עוזי!

הוסף תגובה !

 FireStats icon ‏מריץ FireStats‏